<h1>ספר הישר לר"ת — שו"ת סימן מ"ו</h1>
<h2>דף כט:</h2>
[תשובת ר"ת אל רבינו משולם]. גם על כניסת מים לבוסר להמשיכה ע"י גוי מה נהנית מה תתהלל ברעה, הלא יש ששותין ממנו וגם ראינו שהחמירו חכמים ביין אטו יין המתנסך ולא גזרו מים אטו מים המתנסכין. ומי יבחין מה הוא אותו בוסר ואע"פ ששיערו חכמים הוא בוסר הוא גירוע [ברכות ל"ו ע"ב, פסחים נ"ג ע"א] ופתרונו מתחיל גרעין. ועוד בחומץ מצינו שהתירו מגע גוי אבל בוסר לא מצינו. וקשה זה הדבר מהיתר חומץ לכתחלה. ואני ראיתי שנה אחת שלא שתו יין אלא ע"י כתישת בוסר ודישה ושחיקה של ענבים קהות וקשות וקטנות ביותר. ולדבריך לא נהג נסך באותה שנה. כל דבריך אינן אלא תימה אם אתה עושה כן, אך איני מאמין.
